עמותת עורב · יוזמה בהקמה

בונים דרך

מסלול שיקומי־התפתחותי מונגש לפצועי נפש

מסלול מקביל לשיקום: סרגל מאמצים, הכשרה מעשית, ושילוב הדרגתי בעבודה — מתוך התאמה לתנודתיות תפקודית

🧾
20,000+
נקלטו
פצועים באגף השיקום (מתחילת המלחמה)
🧠
56%
תגובות נפש
מתוך הפצועים שנקלטו
📈
100,000
תחזית
מטופלים עד 2028
גללו להמשך ⬇
🌿 חזון ומטרות

מסלול מקביל לשיקום — מותאם לתנודתיות תפקודית

לאור עלייה חדה במצוקה נפשית בקרב לוחמים ואנשי כוחות הביטחון, עולה צורך במענה שאינו “קולקטיבי” אלא מותאם — תהליך הדרגתי שמחזיר שגרה, מסוגלות ואופק פרנסה.

מה הבעיה שאנחנו פותרים

מערכות השיקום מתקשות לספק מענה יעיל לכלל הנפגעים בשל עומס פניות כבד והבנה ברורה שאין פתרון אחד שמתאים לכולם. בפציעות נפש, חזרה למסגרות “רגילות” עלולה לדרוש יציבות שאינה תואמת את האופן שבו הפגיעה מתבטאת ביום־יום.

מטרת התוכנית היא לפתוח דלת לאפיק שיקומי התפתחותי מונגש עבור נכי צה״ל וכוחות הביטחון פצועי הנפש — מסלול הדרגתי עם סרגל מאמצים מובנה, לצד פיתוח הבנה ויכולות טכניות בעולם הבנייה והשיפוצים, כעוסקים עצמאיים.

מה אנחנו בונים
1 סרגל מאמצים: התקדמות מדורגת בתוך מסגרת ברורה
2 הכשרה מעשית: יכולות טכניות מגוונות בבנייה ושיפוצים
3 סנכרון מקצועי־טיפולי: חיבור בין בריאות הנפש לשיקום מקצועי
4 רשת ביטחון תעסוקתית: שמירה על יציבות לאורך זמן לבוגרים

התוכנית שואפת לייצר פלטפורמה שמשקפת תמונת מצב תפקודית־התפתחותית לכל משתתף במהלך המסלול וגם אחריו.

📊 נתונים (מקורות רשמיים)

סדר הגודל — והצורך ברצף תפקודי

נקודות מפתח מתוך פרסומי משרד הביטחון (כפי שסופקו)

20,000
פצועים ופצועות נקלטו באגף השיקום
🧾
מתחילת המלחמה (נכון למועד הפרסום)
56%
מתמודדים עם תגובות נפשיות
🧠
מתוך הנקלטים החדשים
81,700
היקף מטופלים כולל
👥
בתוכם ~31,000 מתמודדי נפש ופוסט טראומה
100,000
תחזית מטופלים עד 2028
📈
מתוכם ~50,000 פצועי נפש

המשמעות אינה “חוסר הכרה” או “היעדר משאבים”, אלא פער בין תנודתיות תפקודית לבין מסלולים שמניחים יציבות קבועה כבר מההתחלה.

🤝 שותפים וגופי תמיכה

קורת גג אחת — מערך שיקומי־מקצועי

הגופים המרכזיים שנועדו להחזיק את המסלול: אירוח, הכשרה מקצועית ותמיכה תפעולית־קהילתית

בית הלוחם
הגוף המארח
מוקד מקבץ עבור נכי צה״ל בתהליכי שיקום
גוף רשמי ומבוקר
תשתיות אחזקה ולוגיסטיקה רחבות + מערך אדמיניסטרטיבי קיים
מערך בריאות נפש מובנה של בית החולים שיבא + מתקנים ושירותים תומכים
המכללה לבניה בעץ
הגוף המקצועי
מוסד מוסמך וספק מורשה של משרד הביטחון
הכשרות רלוונטיות קיימות + מוניטין גבוה בקרב קבלנים פרטיים
נכונות ויכולת התאמה לצרכי התוכנית
עמותות וגופי תמיכה
ניהול משאבים
1
ארגון נכי צה״ל — הפצה, שיווק בוגרים, גיוס משאבים ושיתופי פעולה עם גופים ממשלתיים
2
עמותת “ריסטרט” — גיוס משאבים ושיתופי פעולה עם חברות מהמשק
3
עמותת נט״ל — ייעוץ ותמיכה בתוכנית הטיפולית
4
עמותת “הלם קלאב” — ייעוץ ותמיכה בתוכנית ההשתלבות חזרה לשגרה ולשוק העבודה
📄 סעיפים 1–5 (מתומצת + נגיש)

ההיגיון שמאחורי התוכנית

במקום “בולטים”, הסעיפים מוצגים ככרטיסים ויזואליים עם אפשרות “קרא עוד”

01
מטרת הדוח והקו הערכי
מסמך ישים: לא רק הכרה — אלא מסלול שמחזיר שגרה, מסוגלות ואופק פרנסה.
קרא עוד

הדוח נכתב מתוך כוונה ברורה וברת־יישום: חברה שמכירה בחובה שלה כלפי נכי צה״ל לא רק במילים ובתקציבים, אלא גם בתוצאה — מסלול שמחזיר מסוגלות, שגרה ואופק פרנסה, בלי להעמיד את מי שנפגע במבחנים שאינם מתאימים לפציעת נפש.

חובה לאומית לתת מענה יציב ומכבד לנכי צה״ל
התאמה אמיתית לצרכים של פצועי נפש — מענה שמאפשר תפקוד
ייעול משאבים קיימים כך שייצרו תוצאה תפקודית ותעסוקתית
תועלת ציבורית דרך שיתופי פעולה לצרכים אמיתיים של המדינה והקהילה
02
תמונת מצב רשמית: היקף נפגעים ותחזית
סדר הגודל גדל מהר. לצד הרחבת מענים—נדרש “מסלול מעבר” שמחזיק תפקוד בפועל.
קרא עוד
20,000+ פצועים ופצועות נקלטו באגף השיקום מתחילת המלחמה
56% מתוכם מתמודדים עם תגובות נפשיות
81,700 היקף מטופלים כולל (כולל ~31,000 מתמודדי נפש ופוסט טראומה)
100,000 תחזית מטופלים עד 2028 (מתוכם ~50,000 פצועי נפש)

כשחודרנות, הימנעות ועוררות־יתר הופכות את היום־יום לבלתי צפוי, מסגרות שמניחות יציבות קבועה כבר מהתחלה עלולות לייצר דווקא הימנעות ונשירה. לכן יש צורך ברצף שמוביל בהדרגה לעצמאות.

03
הפער התפיסתי־מעשי בשיקום פציעות נפש
האתגר אינו “להיכנס” למסגרת — אלא להחזיק רצף תפקודי כשיש תנודתיות.
קרא עוד

כדי להבין למה “רצף תפקודי” הוא לב הבעיה, צריך להבין איך פוסט טראומה מתבטאת בשגרה.

חודרנות — פגיעה בריכוז וביכולת להישאר בתוך משימה
הימנעות — צמצום חיים והסתגרות שמחלישים חזרה למסגרות
עוררות־יתר — קושי בזמנים, עומס וגירויים
דיספוריה — שחיקה, ירידת ערך עצמי וקושי בהתמדה
הפער אינו “הקושי של האדם” — הפער הוא היכולת להפוך הכרה ומשאבים למסלול תפקודי־תעסוקתי מותאם.
04
מה קיים היום — ולמה זה לא מתכנס לאורך זמן
כשמבנה המסלול לא מותאם—גם תמיכה מסביב לא מונעת נקודות שבר.
קרא עוד

בפציעות נפש, תמיכה סביב תהליך אינה בהכרח הופכת ל־תהליך שיקום שמחזיק תפקוד לאורך זמן.

רובד 1 תמיכה סביב מסלול: ליווי, תיווך, סבסוד והקלות
רובד 2 מסלול מותאם: תנאים, סביבה וקצב שמניחים תנודתיות מראש

שלוש נקודות שבר שחוזרות בשטח:

01 עומס “רגיל” בהכשרה יוצר הצפה ונשירה מוקדמת
02 כניסה לעבודה בלי רצף שמחזיק את התקופה שאחרי
03 ירידה תפקודית ממושכת בלי מנגנון שימור מובנה
05
למה עבודה פרויקטלית מתאימה יותר
יחידות ביצוע מוגדרות מאפשרות התאמה בקצב, מפחיתות אי־ודאות, ובונות זהות מקצועית מדידה.
קרא עוד

עבודה פרויקטלית בנויה מראש כיחידות ביצוע מוגדרות: משימה, היקף, סטנדרט וזמן התחלה/סיום. זה מאפשר תעסוקה בתוך תנודתיות, בלי “לשבור” את המסגרת.

1 שליטה בקצב ובהיקף — סרגל מאמצים בתוך גבולות ברורים
2 פחות אי־ודאות ולחץ — יעד מוגדר במקום ציפייה לעקביות יומיומית
3 בניית מסוגלות — תוצרים, תיק עבודות, המלצות ורצף הצלחות
🧭 יישום מיידי

פיילוט צפון

הצעה להשקת פיילוט ממוקד לבחינת היתכנות המודל באזור הסובל ממחסור כפול: ביטחוני ותעסוקתי

מדדי הצלחה (KPIs)
+80%
שיעור מסיימי הכשרה
אחוז המשתתפים שהשלימו את תוכנית ההכשרה המלאה
01
+12
עסקים עצמאיים
מספר העסקים העצמאיים החדשים שנפתחו
02
+75%
רצף תעסוקתי
שמירה על תעסוקה 6 חודשים מסיום ההכשרה
03
🧩 מבנה הפעלה

צוות מינימלי לפיילוט

הרכב צוות קומפקטי ויעיל להפעלת הפיילוט עם 10-15 משתתפים

🧭

מנהל/ת תוכנית

ניהול כולל, תיאום מול גורמים חיצוניים והובלת התהליך

🛠️

רכז/ת הכשרה מקצועית

ליווי ההכשרה, פיקוח על תרגולים ובקרת איכות

🦺

אחראי/ת בטיחות

סינון משימות, שגרות בטיחות ופיקוח בשטח

🫶

רכז/ת ליווי תפקודי

מעטפת חוסן, הנעה ומענה פרטני לפי צורך

🧾

רכז/ת בוגרים ורשת ביטחון

נכנס לקראת סוף ההכשרה — ניהול צבר פרויקטים ותיווך

❓ שאלות ותשובות

שאלות ותשובות ריאליות

רשת הביטחון בנויה בדיוק כדי להחזיק את החודשים הראשונים — התקופה הכי מסוכנת לנפילה.
סטנדרט עבודה ובטיחות מוגדרים בתוך ההכשרה, ופרויקט הגמר הוא נקודת בקרה.
אין עבודות חיצוניות בזמן ההכשרה. ביום שאחרי — עבודה מקצועית בתשלום הוגן ושקיפות.
רשת הביטחון היא מנגנון החזקה זמני-מתפתח. המטרה היא עצמאות, לא הישארות בתוך התוכנית.
🧨 שאלות קריטיות

השאלות הקשות שמקבלי ההחלטות שואלים — והתשובות המבוססות שלנו

🦺

היתכנות קלינית ובטיחות

💰

המודל הכלכלי

⚙️

אופרציה וסקייל

🏛️ שפת האוצר

מילון מונחים לשירות הציבורי

Treasury Language - תרגום הרעיון לשפה ממשלתית

במקום תכתוב
"עזרה לחיילים" "מיצוי הון אנושי וצמצום תלות בקצבאות"
"טיפול פסיכולוגי" "הסרת חסמים לחזרה לשוק העבודה"
"קורס בנייה" "הסבה מקצועית לתחומים עתירי ביקוש בפריון גבוה"
"רשת ביטחון" "מנגנון הבטחת רציפות תפקודית (Business Continuity)"
"עלויות עקיפות" "אובדן תוצר משקי"

"מעבר מ'ניהול מצוקה' (הוצאה) ל'בניית תשתיות צמיחה' (השקעה)"

אנו מבקשים את אישורכם ותקצובכם

להנעת הפיילוט באופן מיידי
תוכנית "בונים דרך" אינה תוכנית רווחה, אלא תוכנית צמיחה. היא ממירה התחייבויות אקטואריות כבדות של המדינה להון אנושי יצרני.

להורדת המסמך המלא לתיאום פגישה

[email protected]

בונים דרך
תוכנית לאומית
משיקום יצרני לצמיחה ענפית
© 2026 בונים דרך. כל הזכויות שמורות.